Anyone who presumes that there is another god transgresses a negative commandment, as [Exodus 20:3] states: "You shall have no other gods before Me" and denies a fundamental principle [of faith], because this is the great principle [of faith] upon which all depends.
If there were many gods, they would have body and form, because like entities are separated from each other only through the circumstances associated with body and form.
Were the Creator to have body and form, He would have limitation and definition, because it is impossible for a body not to be limited. And any entity which itself is limited and defined [possesses] only limited and defined power. Since our God, blessed be His name, possesses unlimited power, as evidenced by the continuous revolution of the sphere, we see that His power is not the power of a body. Since He is not a body, the circumstances associated with bodies that produce division and separation are not relevant to Him. Therefore, it is impossible for Him to be anything other than one.
The knowledge of this concept fulfills a positive commandment, as [implied by Deuteronomy 6:4]: "[Hear, Israel,] God is our Lord, God is one."
Also, [Deuteronomy 4:15] states: "For you did not see any image," and [Isaiah 40:25] states: "To whom can you liken Me, with whom I will be equal." Were He [confined to] a body, He would resemble other bodies.
All these [expressions were used] to relate to human thought processes which know only corporeal imagery, for the Torah speaks in the language of man. They are only descriptive terms, as [apparent from Deuteronomy 32:41]: "I will whet My lightning sword." Does He have a sword? Does He need a sword to kill? Rather, this is metaphoric imagery. [Similarly,] all [such expressions] are metaphoric imagery.
A proof of this concept: One prophet says that he saw the Holy One, blessed be He, "clothed in snow white" [Daniel 7:9], and another envisioned Him [coming] "with crimson garments from Batzra" [Isaiah 63:1]. Moses, our teacher, himself envisioned Him at the [Red] Sea as a mighty man, waging war, and, at Mount Sinai, [saw Him] as the leader of a congregation, wrapped [in a tallit].
This shows that He has no image or form. All these are merely expressions of prophetic vision and imagery and the truth of this concept cannot be grasped or comprehended by human thought. This is what the verse [Job 11:7] states: "Can you find the comprehension of God? Can you find the ultimate bounds of the Almighty?"
He asked to know the truth of the existence of the Holy One, blessed be He, to the extent that it could be internalized within his mind, as one knows a particular person whose face he saw and whose image has been engraved within one's heart. Thus, this person's [identity] is distinguished within one's mind from [that of] other men. Similarly, Moses, our teacher, asked that the existence of the Holy One, blessed be He, be distinguished in his mind from the existence of other entities, to the extent that he would know the truth of His existence as it is [in its own right].
He, blessed be He, replied to him that it is not within the potential of a living man, [a creature of] body and soul, to comprehend this matter in its entirety. [Nevertheless,] He, blessed be He, revealed to [Moses] matters which no other man had known before him - nor would ever know afterward - until he was able to comprehend [enough] from the truth of His existence, for the Holy One, blessed be He, to be distinguished in his mind from other entities, as a person is distinguished from other men when one sees his back and knows the structure of his body and [the manner in which] he is clothed.
This is alluded to by the verse [Exodus 33:23]: "You shall see My back, but you shall not see My face."
He is not found within time, so that He would possess a beginning, an end, or age. He does not change, for there is nothing that can cause Him to change.
[The concept of] death is not applicable to Him, nor is [that of] life within the context of physical life. [The concept of] foolishness is not applicable to Him, nor is [that of] wisdom in terms of human wisdom.
Neither sleep nor waking, neither anger nor laughter, neither joy nor sadness, neither silence nor speech in the human understanding of speech [are appropriate terms with which to describe Him]. Our Sages declared: "Above, there is no sitting or standing, separation or connection."
This is [borne out by the rhetorical question (Jeremiah 7:19 :] "Are they enraging Me?" Behold, [Malachi 3:6] states: "I, God, have not changed." Now were He to at times be enraged and at times be happy, He would change. Rather, all these matters are found only with regard to the dark and low bodies, those who dwell in houses of clay, whose foundation is dust. In contrast, He, blessed be He, is elevated and exalted above all this.
הלכות יסודי התורה פרק א
משוך חסדך, ליודעיך; וצדקתך, לישרי לב (תהילים לו,יא).
הלכותיו חמש, וזהו סידורן: הלכות יסודי התורה, הלכות דעות, הלכות תלמוד תורה, הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים, הלכות תשובה.
הלכות יסודי התורה
הלכות יסודי התורה. יש בכללן עשר מצוות -- שש מצוות עשה, וארבע מצוות לא תעשה; וזה הוא פרטן: (א) לידע שיש שם אלוה; (ב) שלא יעלה במחשבה שיש שם אלוה זולתי ה'; (ג) לייחדו; (ד) לאוהבו; (ה) ליראה ממנו; (ו) לקדש שמו; (ז) שלא לחלל את שמו; (ח) שלא לאבד דברים שנקרא שמו עליהן; (ט) לשמוע מן הנביא המדבר בשמו; (י) שלא לנסותו. וביאור מצוות אלו בפרקים אלו.
הלכות יסודי התורה פרק א
א) יסוד היסודות ועמוד החכמות, לידע שיש שם מצוי ראשון. והוא ממציא כל הנמצא, וכל הנמצאין משמיים וארץ ומה שביניהן לא נמצאו אלא מאמיתת הימצאו. [ב] ואם יעלה על הדעת שהוא אינו מצוי, אין דבר אחר יכול להימצאות. [ג] ואם יעלה על הדעת שאין כל הנמצאין מלבדו מצויין, הוא לבדו יהיה מצוי ולא ייבטל הוא לביטולן: שכל הנמצאין צריכין לו; והוא ברוך הוא אינו צריך להן, ולא לאחד מהן.
ב) לפיכך אין אמיתתו כאמיתת אחד מהן. [ד] הוא שהנביא אומר "וה' אלוהים אמת" (ירמיהו י,י) -- הוא לבדו האמת, ואין לאחר אמת כאמיתו. והוא שהתורה אומרת "אין עוד, מלבדו" (דברים ד,לה), כלומר אין שום מצוי אמת מלבדו כמותו.
ג) [ה] המצוי הזה, הוא אלוהי העולם אדון כל הארץ. והוא המנהיג הגלגל בכוח שאין לו קץ ותכלית, בכוח שאין לו הפסק, שהגלגל סובב תמיד, ואי אפשר שיסוב בלא מסבב; והוא ברוך הוא המסבב אותו, בלא יד ובלא גוף. [ו] וידיעת דבר זה מצות עשה, שנאמר "אנוכי, ה' אלוהיך" (שמות כ,ב; דברים ה,ו).
ד) וכל המעלה על דעתו שיש שם אלוה אחר, חוץ מזה -- עובר בלא תעשה, שנאמר "לא יהיה לך אלוהים אחרים, על פניי" (שמות כ,ב; דברים ה,ו); וכפר בעיקר, שזה הוא העיקר הגדול שהכול תלוי בו.
ה) [ז] אלוה זה אחד הוא, ואינו לא שניים ולא יתר על שניים, אלא אחד, שאין כייחודו אחד מן האחדים הנמצאין בעולם: לא אחד כמין שהוא כולל אחדים הרבה, ולא אחד כגוף שהוא נחלק למחלקות ולקצוות, אלא ייחוד שאין כייחודו ייחוד אחר כמותו בעולם.
ו) אילו היו אלוהות הרבה -- היו גופין וגווייות, מפני שאין הנמנין השווין במציאותן נפרדין זה מזה אלא במאורעין שאירעו הגופות והגווייות. ואילו היה היוצר גוף וגווייה -- היה לו קץ ותכלית, שאי אפשר להיות גוף שאין לו קץ. וכל שיש לו קץ ותכלית, יש לכוחו קץ וסוף; ואלוהינו ברוך שמו, הואיל וכוחו אין לו קץ ואינו פוסק, שהרי הגלגל סובב תמיד, אין כוחו כוח גוף. והואיל ואינו גוף, לא יארעו לו מאורעות הגופות כדי שיהא נחלק ונפרד מאחר; לפיכך אי אפשר שיהיה אלא אחד. וידיעת דבר זה -- מצות עשה, שנאמר "ה' אלוהינו, ה' אחד" (דברים ו,ד).
ז) [ח] הרי מפורש בתורה ובנביאים, שאין הקדוש ברוך הוא גוף וגווייה, שנאמר "כי ה' אלוהיכם, הוא האלוהים בשמיים ממעל ועל הארץ מתחת" (ראה דברים ד,לט; יהושוע ב,יא), והגוף לא יהיה בשני מקומות. ונאמר "כי לא ראיתם כל תמונה" (דברים ד,טו), ונאמר "ואל מי תדמיוני, ואשווה" (ישעיהו מ,כה); ואילו היה גוף, היה דומה לשאר גופים.
ח) [ט] אם כן מה הוא זה שנאמר בתורה ותחת רגליו, כתובים באצבע אלוהים, יד ה', עיני ה', אוזני ה', וכיוצא בדברים האלו -- הכול לפי דעתן של בני אדם הוא, שאינן מכירין אלא הגופות, ודיברה תורה כלשון בני אדם. והכול כינויים הן, כמו שנאמר "אם שנותי ברק חרבי" (דברים לב,מא), וכי חרב יש לו ובחרב הוא הורג; אלא משל, והכול משל.
ט) ראיה לדבר זה, שנביא אחד אומר שראה הקדוש ברוך הוא "לבושיה כתלג חיוור" (דנייאל ז,ט), ואחד ראהו "חמוץ בגדים מבוצרה" (ישעיהו סג,א); משה רבנו עצמו ראהו על הים כגיבור עושה מלחמה, ובסיניי כשליח ציבור עטוף. לומר שאין לו דמות וצורה, אלא הכול במראה הנבואה ובמחזה. ואמיתת הדבר, אין דעתו של אדם יכולה להשיגו ולחוקרו; וזה הוא שאמר הכתוב "החקר אלוה, תמצא: אם עד תכלית שדיי, תמצא" (איוב יא,ז).
י) מה הוא זה שביקש משה רבנו להשיג כשאמר "הראני נא, את כבודך" (שמות לג,יח) -- ביקש לידע אמיתת הימצאו של הקדוש ברוך הוא, עד שיהיה ידוע בליבו כמו ידיעת אחד מן האנשים שראה פניו ונחקקה צורתו בקרבו, שנמצא אותו האיש נפרד בדעתו משאר האנשים; כך ביקש משה רבנו להיות מציאות הקדוש ברוך הוא נפרדת בליבו משאר מציאת הנמצאין, עד שיידע אמיתת הימצאו כמה שהיא. והשיבו ברוך הוא שאין כוח בדעת האדם החי שהוא מחובר מגוף ונפש, להשיג אמיתת דבר זה על בורייו.
יא) והודיעו ברוך הוא מה שלא ידע אדם לפניו ולא יידע לאחריו, עד שהשיג מאמיתת הימצאו דבר שנפרד הקדוש ברוך הוא בדעתו משאר הנמצאין, כמו שייפרד אחד מן האנשים שראה אחוריו והשיג כל גופו ומלבושו בדעתו משאר האנשים; ועל דבר זה רמז הכתוב, ואמר "וראית את אחוריי; ופניי, לא ייראו" (שמות לג,כג).
יב) [יא] וכיון שנתברר שאינו גוף וגווייה, יתברר שלא יארעו ולא אחד ממאורעות הגוף: לא חיבור ולא פירוד, ולא מקום ולא מידה, ולא עלייה ולא ירידה, ולא ימין ולא שמאל, ולא פנים ולא אחור, ולא ישיבה ולא עמידה. ואינו מצוי בזמן, עד שיהיה לו ראשית ואחרית ומניין שנים. ואינו משתנה, שאין לו דבר שיגרום לו שינוי.
יג) ואין לו לא מוות ולא חיים כחיי הגוף החי, ולא סכלות ולא חכמה כחכמת האיש החכם, לא שינה ולא הקיצה, ולא כעס ולא שחוק, ולא שמחה ולא עצבות, ולא שתיקה ולא דיבור כדיבור האדם. וכך אמרו חכמים, אין למעלה לא ישיבה ולא עמידה, ולא עורף ולא עיפוי.
יד) [יב] והואיל והדבר כך הוא, כל הדברים הללו וכיוצא בהן שנאמרו בתורה ובדברי נביאים -- הכול משל ומליצה הן, כמו שנאמר "יושב בשמיים, ישחק" (תהילים ב,ד), "כיעסוני בהבליהם" (דברים לב,כא), "כאשר שש ה'" (דברים כח,סג), וכיוצא בהן. על הכול אמרו חכמים, דיברה תורה כלשון בני אדם. וכן הוא אומר "האותי הם מכעיסים" (ירמיהו ז,יט); הרי הוא אומר "אני ה', לא שניתי" (מלאכי ג,ו), ואילו היה פעמים כועס ופעמים שמח, היה משתנה. וכל הדברים האלו אינן מצויין אלא לגופים האפלים השפלים, שוכני בתי חומר אשר בעפר יסודם. אבל הוא ברוך הוא יתברך ויתרומם, על כל זה.




