Negative Mitzvot 141, 142, 143
Introduction to Negative Mitzvot 141-144:
Eating "Ma'aser Sheini" in Jerusalem
Positive Mitzvah 128 commands us to separate a second tithe in addition to the tithe given to the Levites.
The Mitzvah of "Ma'aser," tithe, expresses appreciation.
We give a tenth of our harvest to the Levites, those dedicated people who serve the Beit HaMikdash.
In certain years (See Negative Mitzvah 154), we must set aside a second tithe, "Ma'aser Sheini."
It is brought to Jerusalem and we express our thanks to G-d by enjoying the fruits of our toil, in His holy city.
As people gather from all over, they share their feeling of thanks to HaShem for making things grow and blessing their hard work.
There, near the Beit HaMikdash where Hashem's presence is felt most, they would listen to each others' words of praise and join together in thanking HaShem.
The following Mitzvot deal with the Ma'aser Sheini.
This Negative Mitzvah prohibits us from eating portions of grain which we have set aside as Ma'aser Sheini outside of Jerusalem.
This Negative Mitzvah prohibits us from drinking wine (or its by- products) which we have set aside as Ma'aser Sheini outside of Jerusalem.
This Negative Mitzvah prohibits us from drinking oil (or its by-products) which we have set aside as Ma'aser Sheini outside of Jerusalem.
שיעור קלז
מצות לא תעשה קמא
מצוה קמא: שהזהירנו מאכול מעשר שני של דגן חוץ לירושלים. והוא אמרו יתעלה לא תוכל לאכול בשעריך מעשר דגנך, ומי שאכל מעשר שני בלא פדיון לוקה אבל בתנאי שהתבאר במכות (דף י"ט:) והוא שאכלוהו בחוץ אחר שראה פני הבית כלומר שהגיע לפנים מחומת ירושלים והוא אמרו שם מאימתי חייבין משיראה פני הבית (שם, הלכות מעשר שני פ"ב):
מצות לא תעשה קמב
מצוה קמב: שהזהירנו מאכול מעשר שני של תירוש חוץ לירושלים. והוא אמרו יתעלה לא תוכל לאכול מעשר דגנך תירושך. ומי שאכלו בלא פדיון חייב מלקות, ובתנאי הקודם במעשר דגן. (שם, שם):
מצות לא תעשה קמג
מצוה קמג: שהזהירנו מלאכול מעשר שני של יצהר חוץ לירושלים ומי שאכלו לוקה ובתנאי הקודם והוא אמרו יתעלה לא תוכל וגו' ויצהרך. ואולי תרחיק למנות מעשר דגן ומעשר תירוש ומעשר יצהר שלש מצות עד שהוא כשיאכל שלשתן כאחד לוקה על כל אחד ואחד לפי שזה הלאו שבזה הפסוק אינו לאו שבכללות שאין לוקין עליו ואמנם הוא לחלק. ובבאור אמרו בגמרא כריתות דף ד':) אכל מעשר דגן תירוש ויצהר לוקה על כל אחד ואחד וכי לוקין על לאו שבכללות קרא יתירא כתיב מכדי כתיב ואכלת לפני ה' אלהיך מעשר דגנך וגו' למה לי למהדר ולמיכתבינהו כלהו שמע מינה לחלק. ובגמרא מכות (דף יח) אמרו מכדי כתיב ואכלת לפני ה' אלהיך לכתוב רחמנא לא תוכל לאכול אותם לחודיה למת לי למהדר לפרושינהו לכלהו שמע מינה ליחודי לאו לכל אחד ואחד הוא דאתא. נח כבר התבאר שכל מה שהוזהר ממנו בזה הפסוק כל כל ענין וענין לאו בפני עצמו הוא. ואשוב להשלים שאר הלאוים שכולל זה הפסוק. (ראה, הלכות מעשר שני פ"ב):