Negative Mitzvot 52, 53, 55, 54, 354, 360, 361
We are forbidden to marry non-Jews.
We are not allowed to marry a man from the nations of Ammon or Moab even if he has converted to Judaism.
However, it is permissible to marry a woman from Ammon or Moab after she has converted to Judaism.
These nations refused to offer bread and water to the Jewish people when they passed by their borders and because of this act of cruelty, they were excluded from ever being able to join the Jewish people in marriage.
The Torah forbids an Egyptian convert from marrying freely into the Jewish people until the third generation.
The hundreds of years of cruel slavery in Egypt affected both nations. Nevertheless, despite the hardships in Egypt, the Torah appreciates that Jacob and his sons were given refuge in Egypt. Also, it was in Egypt that the Jewish people developed into a nation to be chosen by HaShem.
Therefore, we are commanded not to totally reject an Egyptian that converts to Judaism. The third generation of such converts may marry freely among the Jewish people.
The Edomite nation descends from Esau, Jacob's brother.
Esau left his descendants a heritage of murder and theft.
Therefore, different laws apply to converts from the Edomite nation than to converts from other nations.
They may not marry freely among the Jewish people until the third generation. Nevertheless, since they descended from our forefathers and they are, in essence, our brothers, we may not totally reject them.
Therefore, the third generation of Edomite converts may marry freely among the Jews. We are prohibited from refusing to intermarry with them.
A "Mamzer" is a child that is born as a result of certain forbidden relationships.
This Negative Mitzvah forbids a Mamzer from marrying freely among Jews.
A male whose manhood is so physically disabled that he cannot have children is cautioned not to marry a Jewish woman.
This prohibition only applies to those disabilities that a man brings upon himself and not those caused by illness or other afflictions that are not his fault.
We are forbidden to disable a male - man or animal - from fathering children.
שיעור צב
מצות לא תעשה נב
מצוה נב: הזהירנו מהתחתן בכופרים. והוא אמרו יתעלה לא תתחתן בם, ובאר החתנות מהו בתך לא תתן לבנו, ובבאור אמרו דרך חתנות אסרה תורה. והעובר על לאו זה יש בענשו הפרש, וזה שהבועל ארמית כשבא עליה בפרהסיא כל מי שיהרגהו והוא דבק בעבירה הנה קיים העונש כמו שעשה פנחס לזמרי, ואמרו (סנהדרין פ"א:) הבועל ארמית קנאין פוגעין בו, אבל בתנאים שאמרנו והוא שיבא עליה בפרהסיא ובשעת מעשה וכמעשה שהיה, ואם לא עשה זה בפרהסיא או שפירש ולא פגעו בו קנאין הנה הוא מחוייב כרת אבל לא התבאר זה הכרת בתורה, אמרו לא פגעו בו קנאים מהו והתבאר שהוא בכרת מאמרו כי חלל יהודה קדש ה' אשר אהב ובעל בת אל נכר יכרת ה' לאיש אשר יעשנה ער ועונה מכלל שהוא בכרת. וכשהתאמת על אדם שהוא בעל ארמית בעדים והתראה לוקה מדאורייתא ודע זה. (ואתחנן, קדושה הלכות איסורי ביאה פי"ב):
מצות לא תעשה נג
מצוה נג: שהזהירנו מהתחתן בזכרי עמון ומואב לבד אפילו אחר הכנסם בדת. והוא אמרו יתעלה לא יבא עמוני ומואבי בקהל ה', והעובר על לאו זה לוקה כלומר שגר עמוני ומואבי כשבא על ישראלית בנשואין לוקין שניהם מן התורה. וכבר התבארו משפטי מצוה זו ביבמות. (כי תצא למלחמה, שם):
מצות לא תעשה נה
מצוה נה: שהזהירנו שלא להרחיק המצרים ולתעב את חתנותם אחר הכנסם בדת. והוא אמרו יתעלה לא תתעב מצרי דור שלישי וגו'. וכבר התבארו משפטי מצוה זו ומצות אדומי בשמיני ביבמות וסוף קדושין. (כי תצא למלחמה, קדושה הלכות איסורי ביאה שם):
מצות לא תעשה נד
מצוה נד: שהזהירנו מהרחיק זרע עשו אחר הכנסם בדת. רוצה לומר שאנחנו מוזהרין מלהרחיק חתנותם. והוא אמרו יתעלה לא תתעב אדומי דור שלישי וגו'. (כי תצא למלחמה, קדושה הל' איסורי ביאה שם):
מצות לא תעשה שנד
מצוה שנד: הזהיר שלא יבא ממזר על בת ישראל. והוא אמרו לא יבא ממזר בקהל ה', והעובר על לאו זה לוקה. וכבר התבארו משפטי מצוה זו בשמיני מיבמות וסוף קדושין. (כי תצא, שם):
מצות לא תעשה שס
מצוה שס: הזהיר מי שנפסדו ממנו כלי המשגל שאי אפשר לו שיוליד שלא לבא על בת ישראל. והוא אמרו לא יבא פצוע דכה וגו'. וכל זמן שבעל בת ישראל אחר קדושין לוקה. והתבארו משפטי מצוה זו בשמיני מיבמות. (שם, קדושה הלכות איסורי ביאה פט"ז):
מצות לא תעשה שסא
מצוה שסא: הזהיר מהפסיד כלי התשמיש מן הזכרים מאיזה מין שיהיה מבעלי חיים, ושוה בזה האדם וזולתו, והוא אמרו אחר שאמר ומעוך וכתות ונתוק וכרות וגו' ובארצכם לא תעשו, ובא הפירוש גם כן ובכם לא תעשו. והעובר על לאו זה לוקה, רוצה לומר מי שיסרס איש מאישי איזה מין שיהיה. ובפרק שמונה שרצים (דף קי"א) אמרו מנין לסרוס באדם שהוא אסור תלמוד לומר ובארצכם לא תעשו בכם לא תעשו. ואפילו מסרס אחר מסרס חייב דאמר רבי חייא בר אבין אמר רבי יוחנן הכל מודים במחמץ אחר מחמץ שהוא חייב שנאמר לא תאפה חמץ ולא תעשה חמץ במסרס אחר מסרס שהוא חייב שנאמר ומעוך וכתות ונתוק וכרות אם על כרות חייב על נתוק לא כל שכן אלא להביא נותק אחר כורת שהוא חייב. והתבארו משפטי מצוה זו במקומות משבת ויבמות. (אמור, שם פ"ט):