Negative Mitzvot 117, 119, 118;
Positive Mitzvot 53, 52
This Negative Mitzvah refers to the portions of the Pascal sacrifice which are eaten by the Jewish people.
We are cautioned not to leave leftover meat until the next day, the morning of the fifteenth of Nissan. All leftover meat must be burnt.
This Negative Mitzvah refers to the second Passover sacrifice.
This sacrifice is brought by those people who could not bring the regular Passover sacrifice on time.
The Torah, in effect, gives us a second chance to bring the Passover sacrifice, which must be brought exactly a month after Passover, on the fourteenth day of Iyar (see Positive Mitzvot 57-58).
We are cautioned not to leave leftover meat from this sacrifice, as well.
This Negative Mitzvah refers to the portions of meat of the Festive sacrifice (Korban Chagiga), which is an additional holiday sacrifice that is presented on the festivals (see Positive Mitzvah 52).
This sacrifice is brought on the fourteenth of Nissan and it can be eaten for two days, which means until the morning of the sixteenth of Nissan.
We are cautioned not to leave leftover meat after the time limit set in the Torah and all leftover meat must be burnt.
Three times a year; on Pesach, Shavuot and Sukkot, Jewish males are commanded to present themselves in the Beit HaMikdash.
The revelation of holiness on these occasions inspires everyone in their devotion to HaShem.
The arrival at the Beit HaMikdash is marked by bringing a sacrifice, the Olat Reiyah.
The travel industry is constantly advertising attractive "holiday package deals," low air-fares and reduced round-trip flights.
When the Temple is rebuilt, the Jews will not need any advertisements urging them to travel to Jerusalem.
The Torah commands us to journey to Jerusalem three times a year - on Pesach, Shavuot and Sukkot. In Jerusalem, we are to rejoice in the Beit HaMikdash.
We must also not arrive empty handed (see Negative Mitzvah 156).
We must bring a special sacrifice on this festive occasion, the Korban Hagigah, the celebration offering.
שיעור קפב
מצות לא תעשה קיז
מצוה קיז: שהזהירנו מהותיר שום דבר מבשר הפסח למחרתו כלומר יום ט"ז. והוא אמרו לא תותירו ממנו. וכבר בארנו שזה הלאו הוא לאו שניתק לעשה שנאמר והנותר ממנו באש תשרופו. ובמכילתא אמרו והנותר ממנו בא הכתוב ליתן עשה על לא תעשה לומר שאין לוקין עליו. (בא אל פרעה. הלכות קרבן פסח פ"י):
מצות לא תעשה קיט
מצוה קיט: הזהירנו מהשאיר דבר מבשר פסח שני עד בקר. (בהעלותך, שם):
מצות לא תעשה קיח
מצוה קיח: הזהירנו מהותיר דבר מבשר חגיגה שיקריב ביום ארבעה עשר ליום השלישי אבל יאכל תוך שני ימים. והוא אמרו ולא ילין מן הבשר אשר תזבח בערב כמו שהתבאר בששי מפסחים (דף ע"א), ובא הפירוש המקובל ולא ילין מן הבשר בחגיגה הבאה עם הפסח הכתוב מדבר שתאכל לשני ימים. יכול ליום אחד כשהוא אומר לבקר ליתן לו בקר שני, ומזאת החגיגה אמר וזבחת פסח לה', ומה שישאר ממנה של יום ארבעה עשר ליום שלישי ישרף לפי שהוא בבל תותיר, [והוא ניתק לעשה] ולכן אין לוקין עליו. וכבר התבארו משפטי מצוה זו כלומר חגיגת יום ארבעה עשר ביחוד במקומות מחגיגה מפסחים. (ראה, שם):
מצות עשה נג
מצוה נג: היא שצונו להראות ברגלים, והוא אמרו יתעלה שלש פעמים בשנה יראה כל זכורך. וענין זאת המצוה שיעלה אדם למקדש עם כל בן זכר שיהיה לו שיוכל ללכת ברגליו יקריב קרבן עולה בראיתו והוא הנקרא עולת ראיה. וכבר קדם לנו אמרם שלש מצות וכו'. וכבר התבארו משפטי מצוה זו רוצה לומר מצות ראיה במסכת חגיגה. והיא גם כן אינה נוהגת בנשים ואין חייבות בה. (ראה, קרבנות הלכות חגיגה פ"א):
מצות עשה נב
מצוה נב: היא: שצונו לעלות למקדש שלש פעמים בשנה, והוא אמרו יתעלה שלש רגלים תחוג לי בשנה. וככר התבאר בכתוב כי זאת החגיגה הוא שכל מי שיעלה בקרבן יקריבהו. והנה נכפל הצווי פעמים, ולשונם (חגיגה ו':) שלש מצות נוהגות ברגל. חגיגה, ראיה, ושמחה. וחגיגה זו ענינה שיקרב קרבן שלמים, ואין הנשים חייבות בה. וכבר התבארו משפטי מצוה זו במסכת חגיגה. (ואלה המשפטים, קרבנות הלכות חגיגה):