Positive Mitzvah 236,
Negative Mitzvot 289, 296
After a very close baseball match, two of Yossi's classmates were heatedly arguing about the last innings that decided the game. Soon, the locker room was filled with shouts and accusations.
As he was changing his shoes, Yossi caught sight of fists lifted to strike. He jumped up and pushed himself between the fighting boys.
"Hey! What do you think you're doing?" one of the boys shouted.
"Come on!" Yossi pleaded. "Calm down, it's only a game."
Yossi's brave act of Ahavat Yisrael convinced the boys to stop fighting. When they had cooled off, Yossi sat down between them on the locker room bench.
"You know," he said, "in our Chumash class, we were just learning about what might happen if someone injures another person.
Take this case.
Imagine, Shimi, if you would have punched Yankie and broken his glasses. First, it would hurt. Second, they would cost money to get fixed. Third, Yankie would miss school-work because he would not be able to see the board. Fourth, a doctor's bill might be involved.
Besides, it would be embarrassing to have to explain a black eye and broken glasses!"
Well, fortunately for the boys and thanks to Yossi, this didn't happen.
If one person does cause personal injury to another he is liable to pay different kinds of damages. This Positive Mitzvah includes the laws of fines and responsibilities a person must pay if he injures another.
We are forbidden to kill another human being.
A person who commits a murder unintentionally is instructed to flee to a special "refuge city".
He is obligated to live there and may not leave until the High Priest dies (see Positive Mitzvah 182).
Many people would be willing to pay large sums of money rather than be forced to remain in exile in a refuge city for so many years. We are forbidden to accept this money as a ransom.
שיעור רנח
מצות עשה רלו
מצוה רלו: היא שצונו בדין חובל בחבירו. והוא אמרו יתעלה וכי יריבון אנשים, וזו היא הנקרא דיני קנסות. וכבר בא הכתוב שהוא כולל דיני קנסות כולם, והוא אמרו יתעלה כאשר עשה כן יעשה לו שילקח ממנו תמורת מה שציערו לפי שיעור הצער, כמו שבאה בה הקבלה ואפילו לא היה אלא שביישו לבד, הנה הוא יקנס בממונו השעור ההוא. ודע שדיני הקנסות אלו כלם דיני אדם באדם, וכן כשהזיקה בהמה את האדם או האדם את הבהמה, הנה לא ידונו בהם ויקנסו זולת הבית דין הסמוכין בארץ ישראל. וכבר התבארו דקדוקי דין מצוה זו בפרק א' מבבא קמא. (ואלה המשפטים, הלכות חובל ומזיק פ"א):
מצות לא תעשה רפ
מצוה רפ: שהזהיר השופט מהטות משפט הגרים והיתומים. והוא אמרו יתעלה לא תטה משפט גר יתום. והנה כבר התבאר שמי שיטה משפט אחד מישראל עובר בלאו אחד. והוא אמרו לא תעשה עול במשפט. ואם הטה משפט נר עובר בשני לאוין ואם היה גר יתום עובר בשלשה לאוין. (תצא, שם פ"כ):
מצות לא תעשה ט
מצוה ט: שהזהירנו מעשות מעשה ידעוני, והוא גם כן מין ממיני ע"ז. והוא שיקח עצם עוף ששמו ידוע וישים און בפיו ויעשן עשן ויתהולל הוללות ויעשה מעשים עד שיתחבר לו ענין דומה לחולי הנופל ויקחהו תרדמה וידבר בהזיה. אמרו ידעוני מניח עצם עוף ששמו ידוע לתוך פיו ומדבר מאליו. ובא אזהרה בו בזה הלשון אל תפנו אל האובות ואל הידעונים, ואל תחשוב שלאו זה הוא לאו שבכללות כי הוא כבר חלק אותו בזכרון העונש ואמר או ידעוני וחייב בכל אחת מהם סקילה וכרת במזיד. והוא אמרו יתעלה איש או אשה כי יהיה בהם אוב או ידעוני. ולשון ספרי לפי שהוא אומר איש או אשה עונש שמענו אזהרה מנין תלמוד לומר אל תפנו אל האובות, ועל לאו זה בשוגג חייב חטאת קבועה. וכבר התבארו משפטי מצוה זו בשביעי מסנהדרין. (קדושים, שם):
מצות לא תעשה רצו
מצוה רצו: הזהיר מקחת כופר מן ההורג במזיד אבל יהרג על כל פנים. והוא אמרו לא תקחו כופר לנפש רוצח אשר הוא רשע למות. וכבר התבארו משפטי מצוה זו במכות. (שם, שם פ"ה):




